כיצד להשיג את הצבע החום-זהוב המושלם
האם תהיתם פעם מדוע לחלק מהלחמים יש קרום זהוב ומרהיב, בעוד שלחמים אחרים נראים… חיוורים?
זה לא קשור רק להזרמת אוויר חם. כדי להשיג את הצבע העמוק הזה, מבלי שהחלק הפנימי של הלחם יהפוך לקרוסטון, יש צורך בסוג הנכון של חום אינפרא-אדום. לכן אנו משתמשים בצינורות חימום מקוורץ בתנורי הקונבקשן שלנו. זה מאפשר לחום להגיע דווקא למקום הנכון.
הסוד לצבע האידיאלי
העניין הוא שלא כל חום אינפרא-אדום הוא אותו דבר. חלק מהחום חודר לפני השטח במהירות, וחלק אחר רק עובר על פני השטח כדי ליצור את הצבע החום הנכון.
אם תשתמשו בצינורות בעלי הספק גבוה מדי בתנור קטן, תקבלו קרום שרוף וחלק פנימי לא מבושל. אנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין ההספק לבין המרחק מהלחם, כדי שהחום יהיה יציב ולא יעלה באופן פתאומי.
למה קוורץ ופלדה?
אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה, מכיוון שהוא מאפשר לחום לעבור דרכו מבלי לבזבז אנרגיה. בנוסף, הצינורות מונחים בתוך פלדה. הפלדה לא נועדה רק לשמור על ניקיון – היא גם מחזירה חלק מהחום אל האוכל. זו טכניקה פשוטה, אך היא הופכת את כל התהליך ליעיל יותר.
אם יש לכם מקום מוזר או תנאי מיוחדים, אנו יכולים לשנות את אורך הצינורות ואת המתח. מתח גבוה טוב עבור צינורות ארוכים, כיוון שהוא מונע מהטמפרטורה לרדת בקצוות.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
היתרון הגדול? הצינורות האלו מתחממים במהירות עצומה. אין צורך לחכות שעה שהתנור יתחמם. אבל יש גם חסרון: הקוורץ שביר. אם המאווררים רוטטים יותר מדי או שהצינורות לא מורכבים כראוי, הם עלולים להישבר. יש לאפשר להם מקום לנשום. אם הם נקשרים חזק מדי, החום יגרום להם להתרחב, והם יישברו. אנו מוודאים שהמשקופים מאפשרים תנועה כזו, כך שאין צורך לדאוג.